סיפורו של חייל אלמוני

דברים בטקס גילוי השלט בכניסה למחנה עמוס.
6 ביולי 2011
ד' תמוז תשע"א

מאת: ארי טפלא

מירקי, מיכל ועידו היקרים
מכובדי משפחת פיין, חברי נהלל הוותיקים,
סגן אלוף מאיר מנחם מפקד מחנה עמוס,
סגל קציניו וחייליו,
חיים ג'יבלי ידידי,

שלום וברכה
קודם כל תודה, על שהזמנתם אותי לטקס זה,
תודה שצרפתם אותי אל מוקירי זכרו של עמוס, זכרונו לברכה !
כי מה לי ולכל זה ? לא הייתי בין פקודיו, למרות שער השיבה שלי....לא הכרתיו, בשבילי הוא היה "החייל האלמוני" זמן רב מאד !!!!
הרי לא נולדתי כאן, זה פשוט תסיקו מסגנון דיבורי, כן, עליתי מארץ רחוקה, ביבשת אמריקה הדרומית.
כמעט 50 שנה אני מתגורר בקיבוצי גבעת עוז, בפינה הדרום מזרחית של עמק מרהיב זה, עמק יזרעאל. כאן נולדו לי ולפני, רעייתי, 4 ילדים. ויש דור שלישי שכבר מונה 6 נכדים, בינתיים ...
בבואי לארץ שאלתי על פרוש שם הקיבוץ, וכדי להפגין ידע בעברית טענתי: "שגבעה מובן לי, אבל "עוז" לא !!"
הסבירו לי אז שבקרבות באזור נלחם ונפל חייל צעיר והוסיפו, ושמו היה עמוס! שאלתי מיד :"למה לא גבעת עמוס !? ונעניתי בצרור הסברים, סיפורים ואגדות שליווני, וכל תושבי הגבעה לאורך כל הדרך שנים רבות. כך נוצר אצלי "הסיפור על החייל האלמוני"
אבל סקרנותי לא הרפתה ממני, המשכתי לשאול ולחקור.

קראתי שעמוס כונה על ידי חבריו: "איש משק ואיש נשק". ויש בצרוף הזה ביטוי לעקרונותיו והתנהגותו שכל כך הקסימה לפקודיו,
אבל גם הסבר לנסיבות של מותו הטרגי.

עמוס קיבל ממפקדו פקודה לפוצץ גשר בין צומת מגידו ומזרחה, כדי לחסום את אפשרות של התקפת הגדוד העיראקי של קאוגז'י שהיה בג'ניו.
בלילה שלפני הפעולה בא אליו מפקדו מחדש והורה לו לדחות את ביצוע המשימה, כי נודע לא שעמוס עבד ימים ולילות במשק המשפחה, ללא מנוחה ועייפותו ניכרה בפניו. עמוס ענה לו:המשימה קודמת, מישהו צריך לבצע אותה, גם החייל האחר עייף ..". ויצא למלא המשימה !!
במקום, בלילה האפל והשקט הניחו עמוס וחייליו את המוקשים ואת חומר הנפץ. כשהכול מוכן, הורה עמוס לחייליו להתרחק, כי עליו לבדו להשלים המשימה ולחמש המוקשים. מוסכם שתוך כמה דקות הוא יצטרף אליהם.

החיילים התרחקו ופתאום נשמע בום גדול, מיד הבינו שהיה פיצוץ, אבל למה כה מוקדם?? חרדים ומהיסוסים שבו החיילים וחיפש את מפקדם. הגשר נהרס והפך לגל חורבות, ערימת סלעים ניראה בחושך ...אבל, עמוס לא ניראה ולא נמצא. הם מיהרו להסתלק, שמעו שכוח אויב מתקרב ונאלצו לסגת... "מחר, באור יום נחזור" אמרו. כך נולדה האגדה על עמוס פיין !!

קטע כביש זה, היום כביש 66 נשאר פתוח ובטוח מאז ועד היום. מעולם לא נסגר או נחסם מסיבות ביטחון, לידו בצמתים אחרים בוואדי ערה, כן נחסמו !!

יש רגליים לסברה האומרת שאכן קבע בן גוריון, שבסביבה תוקם נקודת התיישבות שתשמור על בטחון הגבול הדרומי מזרחי של עמק יזרעאל, על כל יישוביו. כך כעבור שנה וחצי עלו חברי גרעין ראשון של קיבוץ גבעת עוז על הקרקע.
היום הסיפור על " החייל האלמוני " הוא נחלת העבר ! לחייל האלמוני יש שם פרטי ושם משפחה, וגם דרגה. הוא צרור בצרור החיים, בלב בני משפחתו, מוקירי זכרו ובמקום הזה, מחנה ... סגן עמוס פיין ז"ל.